הלוואי ויכולנו כולנו לעבוד בשיתוף פעולה אחד גדול
כל המטפלים, המנחים, היוצרים, האמנים
היינו יוצרים הפקות ענק שהיו מגיעים אליהן כל האנשים שהם כולם גם יוצרים
לא היינו צריכים להיות מודאגים מכסף, מתשלומים, מחובות, מתחרות
היינו רק יוצרים מהלב
לא הייתי מתחייב מראש לעבודה אחת
אלא קם כל יום בבוקר ושואל
״מה אני רוצה ליצור היום?״
ובודק מי רוצה להשתתף ביצירה הזאת כיוצר או משתתף
הלוואי ויכולנו כבר לחיות כולנו בקהילה אחת גדולה
הייתי מזמין את כל האנשים שאני הכי אוהב לחלוק מרחב
לחלוק את הזמן של הארוחות
לתמוך בתהליכים היומיים אחד של השניה
היינו מקימים קומונה ענקית על פני דונמים רבים
עם בתי אדמה נעימים, בריכה מחוממת, סטודיו ליוגה וכל מה שאנחנו צריכים
הלוואי שיכולנו כבר לחיות במערכת יחסים אחת גדולה מלאה בחיבורים שונים ומשונים
משהו שיחליף את המודל הזוגי המוזר הזה שאנחנו משמרים
שנחזיק אחד לשני מרחב לאהבה וגדילה לפי פניות, לפי צרכים, לפי חיבור לרגע ולא חוזים שאנחנו משמרים
הייתי קם בבוקר ושואל, ״מי רוצה לאהוב אותי היום?״
——————
נוחת מתוך שבוע של ריטריט אל עבר שבוע בסיני
בתמונה ניתן לראות ירח מלא מעל הים האדום
אני רוטט אהבה ופגיעות
ולא פשוט לנחות אל תוך עולם של נפרדות
של אינדיווידואליות
צמא לעולם של אחדות
עולם של חיבור לרטט, חיבור לגוף
אני שם היום תפילה
שאני אמשיך להביא את המתנות שלי לעולם
בעיקר את עצמי
שאני אמשיך להתחבר לגוף
שאני אצליח להביא פגיעות ורוך אל תוך העולם
שהתפילה הזאת תמשיך ותתרחב בימים הקרובים