אחד הדברים במיניות שעוד לא הצלחתי לגמרי להתגבר עליהם זו תחושת אשמה קלה אחרי שאני שופך מאוננות
בסקס אין לי את זה אבל באוננות יש איזו תחושת אשמה ובושה סביב שפיכה שאני פשוט לא מצליח להסיר ממני הרבה עבודה פנימית ומפגש עם הדבר הזה
ועדיין, אחרי שפיכה אני מרגיש תחושת אשמה קלה, כאילו עשיתי משהו לא בסדר, משהו אסור
זה התחיל מגיל מאוד צעיר בלי שאף אחד יגיד לי הבנתי שאוננות זה משהו שצריך להתבייש בו,זה כבר דורות רבים שגברים מתביישים באוננות שלהם אז זה פשוט עובר באיזה מסר תת הכרתי
וזה ממשיך עם הדת שאוסרת על שפיכה אם זה לא למטרת הריון
ואז מגיעים גם כל המנחים הטנטריים, המולטי אורגזמיים
ושוב בושה סביב שפיכה, שפיכה זה בזבוז אנרגיה, גבר טנטרי, מולטי אורגזמי לא שופך וכל זה
אז אני כאן להגיד לי
ולהגיד לנו גברים יפים
הזרע שלנו הוא לא לבטלה
הזרע שלנו שמגיע מתוך היצר, הוא יצירה
הזרע שלנו הוא זריעה של כוונה ותפילה
מותר לנו לאונן
ומותר לנו לשפוך
ומותר לנו להיות גאים במיניות שלנו עם עצמנו
ומותר לנו לחגוג את הנתינה של המתנה שלנו
ת הזרע שלי אני שופך לאדמה
ושם תפילה שממני יצא טוב
שאני זורע טוב בעולם הזה
שאני שופך את האור שלי אל עבר עולם טוב יותר לכולם
אני כותב כאן כדי לשבור
דורות של בושה
דורות של גברים שציפו מעצמם להיות אמיצים במלחמות
ומוסריים
ומפרנסים
ורגישים
וקשובים
אבל החביאו את המיניות שלהם מאחורי דלתות סגורות
רוב הגברים מאוננים כמה פעמים בשבוע, להרבה מהם יש בושה אחרי כן (אלו שאני דיברתי איתם)
רוב הגברים בעולם (מעל 98%) צופים בפורנו ואז יש אפילו עוד בושה על זה שהאוננות היא עם פורנו
והיא לא תסתיים הבושה הזאת עד שלא נאהב את המיניות שלנו
ונחשוף אותה
ונחגוג אותה
הגיע קיץ, תשתו הרבה מים
ותאוננו בכייף שלכם
באהבה, יובל
אם אתם מרגישים בכל זאת שאתם צריכים תמיכה בנושא – מוזמנים לטיפול סביב הנושא של אוננות
