פאסיב-אגרסיב (Passive-Aggressive) הוא דפוס התנהגות מורכב ומאתגר, במיוחד בתוך מערכת יחסים זוגית. הוא מתאפיין בהבעת תוקפנות או תסכול בצורה עקיפה ולא ישירה, דרך הערות סרקסטיות, התנגדות סמויה, התנהגות מתריסה או התעלמות רגשית. במקום להתמודד עם הקונפליקטים באופן גלוי וישיר, בן/בת הזוג הפאסיב-אגרסיב יבחרו בדרכים עקיפות שעלולות לגרום לתחושת תסכול וחוסר אונים אצל הצד השני. התמודדות עם התנהגות כזו בזוגיות דורשת הבנה, סבלנות וכלים מתאימים לשיפור התקשורת והקשר.
איך מזהים התנהגות פאסיב-אגרסיב?
לפני שמתמודדים עם התנהגות פאסיב-אגרסיבית, חשוב להכיר את הסימנים המאפיינים אותה:
- סירוב שקט או חוסר שיתוף פעולה: בן/בת זוג פאסיב-אגרסיבי עשויים להסכים באופן מילולי אך בפועל אינם משתפים פעולה, אינם מבצעים משימות שהתחייבו להן או דוחים אותן שוב ושוב.
- הערות סרקסטיות או עוקצניות: במקום להביע ביקורת ישירה, ההתנהגות הפאסיב-אגרסיבית מתבטאת בהערות סרקסטיות או עקיצות שמטרתן להעביר מסר של תסכול או כעס מבלי להתמודד איתו באופן גלוי.
- משיכת זמן או דחיינות: כאשר בן/בת הזוג מתבקשים לעשות משהו שהם אינם רוצים לעשות, הם עלולים למשוך זמן, לדחות שוב ושוב את המשימה או לבצע אותה באופן רשלני.
- שכחה מכוונת: "שכחה" של דברים חשובים כמו אירועים משותפים, משימות שהתחייבו לבצע או בקשות של בן/בת הזוג עשויה להיות דרך עקיפה לבטא התנגדות או תסכול.
- התעלמות רגשית: בן/בת זוג פאסיב-אגרסיבי עשויים לבחור בהתעלמות רגשית כדרך להעניש או להביע כעס, כולל ניתוק שיחות או הימנעות מתקשורת ישירה.
ההשפעות של פאסיב-אגרסיב בזוגיות
התנהגות פאסיב-אגרסיבית יוצרת תחושת תסכול ומתח מתמשך בקשר הזוגי. בני הזוג עלולים להרגיש מבולבלים או לכודים במצב שבו אינם מבינים מה גורם להתנהגות הזו ומה הם יכולים לעשות כדי לשפר את המצב. לעיתים קרובות, הצד שחווה את ההתנהגות הפאסיב-אגרסיבית ירגיש שהוא הולך על ביצים, חושש מהתגובה הבאה או מהעדר תגובה כלל.
ההשפעה על הקשר יכולה להיות משמעותית: פגיעה באמון, ירידה ברמת התקשורת, תחושות של ניתוק רגשי ופגיעה באינטימיות. חשוב להבין שהתנהגות פאסיב-אגרסיבית נובעת לרוב מקושי לבטא רגשות או להתמודד עם קונפליקטים, ולכן הטיפול בה דורש רגישות והבנה.
דרכים להתמודדות עם פאסיב-אגרסיב בזוגיות
- זיהוי הבעיה והבנת המקורות שלה: הצעד הראשון הוא לזהות ולהבין את המקורות של ההתנהגות הפאסיב-אגרסיבית. פעמים רבות, התנהגות זו נובעת מפחד מעימותים, קושי בביטוי רגשות או תחושת חוסר ביטחון. הבנה של המקורות הללו יכולה לעזור להתמודד עם ההתנהגות באופן אפקטיבי יותר.
- יצירת תקשורת פתוחה וישירה: חשוב לנסות לפתוח ערוצי תקשורת ברורים וישירים עם בן/בת הזוג. כדאי להביע את תחושותיכם באופן גלוי ולבקש מהם לשתף את רגשותיהם ומחשבותיהם בצורה ישירה. אפשר להתחיל בשיחות על נושאים קטנים, ולהתקדם בהדרגה לנושאים רגישים יותר.
- התמודדות עם הכעס בצורה בריאה: התנהגות פאסיב-אגרסיבית היא לעיתים קרובות דרך להתמודד עם כעס שלא זכה לביטוי ישיר. אפשר לעודד את בן/בת הזוג לבטא את הכעס שלהם בצורה פתוחה ובונה, ולהראות להם שחשוב לכם לשמוע את דעתם ולשתף פעולה בפתרון קונפליקטים.
- הצבת גבולות ברורים: במקרים בהם ההתנהגות הפאסיב-אגרסיבית משפיעה לרעה על הקשר, חשוב להציב גבולות ברורים. יש להבהיר מה מקובל ומה לא, ולהתעקש על תקשורת פתוחה וישירה. הצבת גבולות יכולה לעזור ליצור מרחב בטוח יותר לשני בני הזוג.
- פנייה לייעוץ זוגי: אם ההתנהגות הפאסיב-אגרסיבית אינה נפתרת באמצעות תקשורת ישירה וניסיון לשפר את המצב, כדאי לשקול פנייה לייעוץ זוגי. מטפל זוגי יכול לסייע לבני הזוג להבין את המקורות של ההתנהגות, לפתח כלים לתקשורת בריאה יותר, ולעזור לשפר את הדינמיקה הזוגית.
סיכום: יצירת קשר זוגי בריא
התמודדות עם פאסיב-אגרסיב בזוגיות היא אתגר, אך היא גם הזדמנות לצמיחה ולחיזוק הקשר. עם סבלנות, רגישות והתמדה, ניתן לשפר את התקשורת, לבנות אמון וליצור מערכת יחסים שבה שני בני הזוג מרגישים בטוחים להביע את רגשותיהם ומחשבותיהם בצורה ישירה ובריאה.
המשימה היא לאפשר לכל אחד מבני הזוג להיות מי שהוא, בלי פחד מעימותים או תחושת חוסר אונים, ולהבטיח שהקשר יתבסס על כבוד הדדי, תקשורת כנה ואהבה. עם הזמן והעבודה המשותפת, ניתן להפוך את הקשר לבסיס יציב ותומך שמעניק לשני בני הזוג את הביטחון והסיפוק שהם מחפשים.